בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג"ץ  8381/15

 

לפני:  

כבוד השופט י' דנציגר

 

כבוד השופטת ע' ברון

 

כבוד השופט ד' מינץ

 

העותרים:

1. רגבים

 

2. עובדיה ארד

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבים:

1. שר הבטחון

 

2. מפקד פיקוד המרכז

 

3. ראש המנהל האזרחי ביהודה ושומרון

 

4. עיריית הכפר תקוע

 

5. שגרירות האיחוד האירופי בישראל

                                          

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

                                          

תאריך הישיבה:

ח' בטבת התשע"ח      

(26.12.2017)

 

בשם העותרים:

עו"ד בועז ארזי

 

בשם המשיבים 3-1:

עו"ד רועי שויקה

 

פסק-דין

 

השופט י' דנציגר:

 

1.        עניינה של העתירה שלפנינו בבקשתם של העותרים להורות למשיבים לנקוט בצעדי פיקוח ואכיפה נגד סלילת כביש ממזרח לכפר תקוע על ידי המשיבה 4.

 

2.        בדיון שהתקיים ביום 9.4.2017, לפני מותב בראשות המשנה לנשיאה (בדימ'), השופט א' רובינשטיין, הוחלט כדלקמן:

 

 

           "הגם שאין בית משפט זה מתערב, ככלל, בנושא סדרי עדיפויות לביצוע צוים, הנה הואיל ולא היה בפי בא כוח המדינה מענה לענין החיבור לכביש 90, נבקש הודעת עדכון שתידרש לנושא, וזאת בתוך שלושה חודשים...".

 

3.        בהודעת המשיבים 3-1 (להלן: "המשיבים") מיום 11.7.2017 נטען כי לאחר בדיקת הנושא "אין כל היתכנות לחיבור ציר הדרך המדובר לכביש 90, והרחבת הדרך הנתקפת בעתירה רחוקה מאוד מכביש 90. בחינת המפה מראה כי המרחק בין הדרך לכביש 90 הוא כ-8.5 ק"מ, וזאת בנקודה הקרובה ביותר לכביש 90 בתוואי הדרך".

 

           בנסיבות אלה, כך נטען, דין העתירה להידחות.

 

4.        העותרת טוענת כי "יש להשאיר את העתירה תלויה ועומדת עד לביצוע הליכי אכיפה מלאים כנגד הרחבת הדרך, ולרבות הריסת כל הבינוי הבלתי חוקי שנעשה במקום והשבת המצב לקדמותו ולחלופין – קביעת יעד מוגדר למימוש צו ההריסה שהוצא כנגד הרחבת הדרך".

 

5.        אנו סבורים כי העתירה מיצתה את עצמה ודינה להידחות. בניגוד לטענת העותרת, מהודעת המשיבים עולה כי אין כל היתכנות לחיבור ציר הדרך לכביש 90. באשר לדרישה שהמשיבים יינקטו בהליכי אכיפה מלאים כנגד הרחבת הדרך, הלכה היא כי פעילויות פיקוח ואכיפה ביחס לבניה בלתי חוקית באזור – לרבות פעילויות למימוש צווי הריסה – ננקטות בהתאם לסדרי העדיפויות של המשיבים.

 

           בית משפט זה ייטה שלא להתערב בקביעת המדיניות בעניינים כגון דא ובקביעת סדרי העדיפויות לאכיפת החוק, אלא אם כן התרשם כי המשיבים מתנערים לחלוטין או באופן בלתי סביר מאכיפת החוק, או כאשר נפל פגם של אי סבירות קיצונית או פגם מהותי אחר הפוגם בחוקיות החלטותיהם של המשיבים.

 

           אין זה המקרה שלפנינו. רשויות האזור פעלו במקרה דנן נגד הבניה הבלתי חוקית, והוא אינו נמנה על אותם המקרים המצדיקים איפוא את התערבותו של בית משפט זה בשיקול דעתם הרחב של המשיבים באשר לעיתוי קידום פעילויות הפיקוח או מימוש צווי ההריסה.

 

6.        העתירה נדחית איפוא. אן צו להוצאות.

 

7.        למותר לציין כי דלתות בית משפט זה תהיינה פתוחות לפני העותרת היה ותיסבור כי המשיבים לא פועלים כנדרש לקידום פעולות הפיקוח והאכיפה.

 

           ניתן היום, ‏ח' בטבת התשע"ח (‏26.12.2017).

 

 

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   15083810_W18.doc  

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il