בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

בג"ץ  1589/19

 

לפני:  

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

 

כבוד השופט ע' גרוסקופף

 

כבוד השופט א' שטיין

 

העותרים:

1. אורן לבוביץ

 

2. מפלגת עלה ירוק

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. כנסת ישראל

 

2. מדינת ישראל

 

עתירה למתן צו על תנאי

 

תאריך הישיבה:

י"ח בסיון התש"ף      

(10.6.2020)

 

בשם העותרים:

עו"ד דקל חץ-דוד עוזר

בשם המשיבה 1:

עו"ד אביטל סומפולינסקי

בשם המשיבה 2:

עו"ד נטע אורן, עו"ד מיכל דניאלי

 

 

פסק-דין

 

 

1.        העתירה שבפנינו מבקשת להורות על בטלותם של ההסדרים החקיקתיים שעניינם הפללת השימוש העצמי בקנאביס בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: הפקודה), כמו גם על הסדרתו של שוק הקנאביס בישראל, לרבות גידולו של הצמח, עיבודו, שיווקו ורכישתו "לכל דורש". בעתירה, אשר הוגשה ביום 3.3.2019, ערב הבחירות לכנסת ה-21, נטען כי האיסורים הפליליים החלים על השימוש בקנאביס פוגעים בזכויות יסוד, אינם מועילים, מזיקים לבריאות הציבור וכושלים מבחינה מוסרית, ועל כן מן הדין שבית המשפט יורה על ביטולם.

 

2.        כבר בפתח הדברים נאמר כי לאחר שבחנו את הדברים אנו סבורים כי בעת הזו אין מקום להכרעה בעתירה לגופה. העתירה הוגשה ערב הבחירות לכנסת ה-21. מאז חל עיכוב של תהליכי קבלת החלטות בזירה הציבורית, ובכלל זה בכנסת, על רקע שלוש מערכות בחירות שהתרגשו על המדינה בזו אחר זו. הכנסת ה-23 החלה לאחרונה בפעילותה, וכך גם הממשלה החדשה שהוקמה. יחסי הכבוד בין הרשויות מחייבים כי בעת הזו תינתן ההזדמנות המתאימה לרשויות השלטון הרלוונטיות – הכנסת והממשלה – לשקול את הסוגיה של הכנסת רפורמות מסוימות בכל הנוגע לשימוש בקנאביס (ראו והשוו: בג"ץ 781/15 ארד-פנקס נ' הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים על פי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996 (3.8.2020)).

 

3.        למותר לציין כי איננו נוקטים כל עמדה לגופה של העתירה, ואין להבין מדברינו אלה כי יש מקום לשינוי כזה או אחר במצב המשפטי, או כי אין מקום לשקול בו שינוי. בפנינו סוגיה חברתית שזכתה לבולטות בדיון הציבורי, ואף כיום קיימים "שחקנים" רלוונטיים המנסים לקדם יוזמות קונקרטיות בעניינה. בנסיבות אלה, אין מקום למרוץ סמכויות שבו בית המשפט יקדים את הרשויות האחרות בטיפול בנושא. הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח העובדה שמדובר בסוגיה שהסדרתה אינה בינארית אף לשיטת העותרים, ומחייבת לכאורה רגולציה מפורטת. הבהרנו מכלול שיקולים אלה אף בדיון שהתקיים בפנינו ביום 10.6.2020.

 

4.        בטרם סיום נדגיש את המובן מאליו: הכרעה שיפוטית עשויה להיות נחוצה אף כאשר נושא עומד לדיון ציבורי, ואף כאשר הרשויות הרלוונטיות נמצאות בראשית כהונתן. אולם מכלול הנסיבות שבפנינו – שעיקרו בהיבחרן של הרשות המחוקקת והמבצעת לאחר למעלה משנה שבה התקיימו שלוש מערכות בחירות, כאשר ישנן על הפרק יוזמות שונות להסדרת הסוגיה ולטיפול בה, וכאשר מדובר בנושא מורכב שטעון, לכאורה, רגולציה והבחנות משנה – מלמד כי זה אינו המקרה לעשות כן.

 

5.        כפי שכבר צוין, זכויותיהם של העותרים לחזור ולפנות לבית המשפט, ככל שימצאו לנכון ובהתאם להתפתחויות, שמורות להם.

 

6.        סוף דבר: העתירה נדחית. במכלול הנסיבות אין צו להוצאות.

 

           ניתן היום, ‏כ"ה בסיון התש"ף (‏17.6.2020).

 

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

ש ו פ ט

 

_________________________

   19015890_A12.docx  

מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,  http://supreme.court.gov.il