בבית המשפט העליון

 

רע"א 3905/21

 

לפני:  

כבוד השופט ד' מינץ

 

המבקש:

רן שטרקמן

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבים:

1. אלביט הדמיה בע"מ

 

2. פלאזה סנטרס אן.וי

 

3. פיליפ מאייר (פורמאלי)

 

4. דוד זיסר (פורמאלי)

 

5. שמעון יצחקי (פורמאלי)

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט מ' אלטוביה) בת"א 30775-10-20 מיום 5.4.2021

 

בשם המבקש:

עו"ד אהרן מיכאלי; עו"ד יהודה רוזנטל; עו"ד עוז סאסי; עו"ד ניצן גליק

 

 

החלטה

 

           לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט מ' אלטוביה) בת"א 30775-10-20 מיום 5.4.2021, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לסלק על הסף תביעה שהגישו המשיבות 1 ו-2 (להלן: המשיבות) נגדו.

 

1.            ביום 18.10.2020 הגישו המשיבות, שתי חברות, אחת חברה ישראלית והשנייה חברה זרה מהולנד, תביעה נגד נושאי משרה בהן, ביניהם המבקש אשר כיהן במועדים הרלוונטיים כמנכ"ל משותף במשיבה 1 וכדירקטור במשיבה 2. בכתב התביעה טענו המשיבות כי כל אחד מנושאי המשרה הנתבעים סייע במעשיו או מחדליו לביצוע מעשי הונאה ומרמה חמורים כלפיהן ומשכך אחראיים ביחד ולחוד לנזקים שנגרמו להן. ביחס למבקש נטען כי הפר את חובותיו, בייחוד כלפי משיבה 2, לרבות חובת הזהירות שלו כלפיה בחוסר תום לב, תוך שידע שסביר להניח שפעולותיו ומחדליו יפגעו בטובתה וכי הם חורגים מגדר התרשלות גרידא. המשיבות שמרו לעצמן את הזכות להוסיף עילות תביעה נוספות על פי הדין ההולנדי, כיוון שמשיבה 2 היא כאמור חברה הולנדית והמעשים המיוחסים למבקש התרחשו גם בהולנד.

 

2.            ביום 2.2.2021 המבקש הגיש בקשה לסילוק התביעה נגדו על הסף, בטענה שהמשיבות העניקו לו פטור מתביעות במסגרת הליך הסדר נושים שהתנהל בעניינה של משיבה 1 (להלן: הסדר הנושים) וכי התביעה נגדו התיישנה ולמצער הוגשה בשיהוי כבד וחמור, שלא ניתן לגביו כל הסבר מוצדק. עוד טען כי המשיבות מנועות ומושתקות מלהעלות את הטענות נגדו נוכח תשובתן לבקשה לגילוי מסמכים שהוגשה נגדן בהליך אחר (להלן: ההליך האחר). באותה התשובה טענו המשיבות כי יש לדחות את הבקשה על הסף בשל תניות פטור ושיפוי מלאות וגורפות שאושרו במסגרת הסדר הנושים נגד נושאי משרה אצל משיבה 1 והלכה למעשה המשיבות מנועות, מושתקות ואינן יכולות כלל לפעול ולנקוט בהליכים משפטיים נגדו. בנוסף טען המבקש כי בית המשפט הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתביעה והדין החל הוא הדין ההולנדי, אך בכתב התביעה לא הועלו עילות תביעה מהדין ההולנדי כמצופה.

 

3.            ביום 5.4.2021 נדחתה הבקשה. בית המשפט המחוזי ציין כי בהתאם לדין הנוהג, בקשה לסילוק על הסף תאושר רק במקרים קיצוניים כאשר ברור שאין תוחלת לתביעה או שברור כי גם אם יוכחו כל הטענות העובדתיות הנטענות, לא יהיה התובע זכאי לסעד. המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים. בתמצית, כתב התביעה מייחס למבקש הפרה בחוסר תום לב של חובת האמונים שלו כלפי משיבה 2, שכן פעולותיו נעשו לכאורה מתוך מודעות או אדישות לפגיעה בטובת משיבה 2 ולכן הפטור שניתן לו במסגרת הסדר הנושים שהתנהל בעניינה של משיבה 1 אינו רלוונטי לעניין התביעה. יתרה מכך, אף אם יתקבלו טענות המבקש בדבר תחולת הפטור שניתן לו במסגרת הסדר הנושים או התיישנות התביעה, אין בכך כדי להצדיק את סילוק התביעה בטרם בירור העובדות במסגרת ההליך העיקרי ולצדדים שמורות טענותיהם בעניינים אלו. נקבע כי עמדת המשיבות בהליך האחר התבססה על הפטור שניתן למבקש בהסדר הנושים בעניינה של משיבה 1, אולם בהליך דנן הפטור אינו חל משום שנטענת הפרה בחוסר תום לב של חובת האמונים כלפי משיבה 2 וכי פעולותיו של המבקש נעשו מתוך מודעות או אדישות. על כן בניגוד לטענת המבקש, המשיבות אינן מנועות מהגשת התביעה נגדו. עוד נקבע כי המשיבות כן התייחסו בכתב התביעה לדין ההולנדי והוכחת הדין ההולנדי היא עניין לבירור במסגרת ההליך העיקרי, ולכן אין בטענות המבקש בהקשר זה כדי להצדיק את סילוק התביעה על הסף. בנוסף נקבע כי למרות שקיימת סמכות לבית המשפט בהולנד, בנסיבות העניין בהן הצדדים מיוצגים על ידי עורכי דין מישראל והם מצויים בישראל, יהיה נוח לכל המעורבים בתביעה לברר את הסכסוך בישראל בייחוד שלא נטען ולא נראה כי קיום דיון הוכחות בישראל מציב קשיים ביחס לבירור כזה בהולנד.

 

4.            מכאן לבקשה שלפנַי, במסגרתה חזר המבקש על טענותיו שנטענו בבית המשפט המחוזי והלין על דחיית בקשתו לסילוק התביעה נגדו על הסף. לטענתו הפטור שניתן במסגרת הסדר הנושים חל על כל טענה ותביעה, מלבד ביצוע מעשה פלילי, בזדון או במרמה אשר בענייננו אינו נטען כלפיו. יתרה מכך, כתב התביעה מעלה נגדו שתי טענות קונקרטיות בלבד להתנהלות העולה כדי רשלנות וטענות של הפרת חובת זהירות אשר הפטור חל עליה. עוד חוזר המבקש על טענותיו כי התביעה נגדו נוגדת את עמדת המשיבות בהליך האחר.

 

5.            דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבות. קבלת בקשה לסילוק תביעה על הסף הוא סעד קיצוני שמוביל לדחיית או מחיקת התביעה מבלי לבררה לגופו של עניין. משכך, הלכה היא כי השימוש בסעד זה שמור למצבים יוצאי דופן שבהם ניכר כי אין ולו סיכוי קלוש שבירור התביעה לגופה יניב לתובע את הסעד המבוקש על ידו בהתבסס על העובדות הנטענות (רע"א 9261/20 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' Joint Stock Company Commercial Bank PrivatBank, פסקה 10 (25.3.2021); רע"א 2387/13 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' לשכת סוכני ביטוח בישראל, פסקה 4 (26.12.2013)). בהתאם לכך, מידת השימוש המצומצם בסעד של סילוק על הסף בערכאה הדיונית, משפיעה גם על היקף התערבות מצומצם אף יותר של ערכאת הערעור בהחלטות הדוחות בקשה לסילוק על הסף (רע"א 6938/19 אילני נ' ברוך, פסקה 23 לפסק דינו של השופט ע' גרוסקופף (20.8.2020); רע"א 1926/16 צוריאל נ' מורד, פסקה 3 (29.3.2016)). הלכה זו תואמת את נטיית ערכאת הערעור שלא להתערב בהחלטות המעדיפות את המשך בירור ההליך לגופו ולא להפעיל ביקורת ערעורית עוד בטרם החל ההליך להתברר (רע"א 7542/20 רשות ניקוז ונחלים שרון נ' נייר חדרה בע"מ, פסקה 6 (4.4.2021); רע"א 6953/20 נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע"מ נ' לזר – ב.י. מדידות הנדסיות בע"מ, פסקה 12 (5.1.2021)). בענייננו, לא נראה כי דחיית הבקשה תשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או תגרום נזק של ממש שאינו ניתן לפיצוי בדמות פסיקת הוצאות או כל סעד אחר בסוף ההליך העיקרי. בית המשפט גם בחן היטב את טענות המבקש לסילוק התביעה על הסף וקבע כי דרוש בירור עובדתי על מנת להכריע בטענות המשיבות. קביעה זו נראית לי מוצדקת בנסיבות העניין. משכך, איני רואה לנכון להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

 

           הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. 

 

           ניתנה היום, ‏ה' בתמוז התשפ"א (‏15.6.2021).

 

 

 

 

ש ו פ ט

 

_________________________

   21039050_N01.docx   אק

מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,  https://supreme.court.gov.il